מדע בשירות הביטחון

שער ב : מיסוד ומשבר, 1958 - 1967 207 יקצרו האמריקאים או האנגלים [ . . . ] אנשי המחקר בישראל חייבים לעסוק במחקרים לקידום המדע המעניין את האמריקאים, בעוד שפחות אנשי מדע יכולים להתמסר למחקר בעיות ישראליות ספציפיות, כגון אוצרות ים המלח ומחקר הנגב׳ . מכאן הייתה מסקנת העיתון כי נדרשת הסתמכות אך ורק על ׳תקציב ממלכתי ישראלי מספיק למוסדות ההשכלה הישראליים׳ כדי שניתן 193 יהיה להתנתק מ׳ההסתמכות על נדיבים וגבירים ותקיפים זרים׳ . שיתוף פעולה עם סוכנויות הממשל האמריקני אכן התקיים בתקופה הנדונה, כמו גם בשנים שלאחר מכן, אולם רוב רובם של מחקרים כאלה תרמו גם לחברה בארץ או בעיקר לה . דוגמה לכך היה המענק שקיבל פרופסור נתן גולדבלום מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה והדסה בסך 150 אלף לא״י ממחלקת המחקר של צבא ארצות הברית למחקר על נגיפי הארבו, שגרמו למגיפות ולתמותה אצל חלק מהחולים, בעיקר המבוגרים יותר . פרופסור גולדבלום זיהה את אחד מנגיפי הארבו, נגיף קדחת הנילוס המערבי, שגרם בשנת 1954 למגפה בישראל שפגעה באלפי אנשים . צבא ארצות הברית היה 194 פרופסור מגנס, מעוניין במחקר כי גם חייליו נפגעו מהנגיף ביפן ובקוריאה . מ...  אל הספר