178 | סמכות ורכּוּת : מערכות יחסים משקמות כאבני דרך ביצירת חינוך מכליל אונים, המנהלים מקבלים על עצמם תפקיד הפוך מזה שמקבלים עליהם המורים – את תפקיד ה"מושיע", זה שבכוחו וביכולתו לשמור על כך שהמערכת לא תידרדר לתוהו ובוהו . במערכות הלכודות בדפוס זהות מדומה המנהלים נדחפים לעמדת חולשה, שכן המורים לוחצים עליהם להצטרף לקונסנזוס, שעל פיו אין כל רע בביצועי המורה ושהבעיה נעוצה בתלמידים ובהוריהם . ניהול בדפוס של אין - אונים בדפוס אין - אונים המורים חווים את עצמם כחלשים וכזקוקים להגנה ולסיוע . תפיסה עצמית שלילית זו מובילה את המנהלים לא אחת לייחס לעצמם כוח רב יותר מאשר למורים ויכולת קשר טובה משלהם . הם מתפתים לא רק להאמין בנזקקות לכאורה של המורים, אלא גם לראות את עצמם כתשובה לה . כך המנהלים הופכים ל"מושיעים" שאליהם המורים מביאים את כל בעיותיהם, ואלה "שמחים" לפתור אותן . מנהלים בעמדה זו מאמינים כי אם לא "יושיעו", הם למעשה מזיקים למורים, וכי ללא מעורבותם הישירה – המערכת תקרוס . תפקיד זה עשוי להיות מספק מבחינה פסיכולוגית עבור מנהלים שאולי חשים כשירים וחיוניים באופן מיוחד . עם זאת, התפיסה המוטעית הזאת ...
אל הספר