138 | סמכות ורכּוּת : מערכות יחסים משקמות כאבני דרך ביצירת חינוך מכליל בו . הרגשתי מושפלת [ . . . ] , רציתי להשפיל אותו בחזרה [ . . . ] . נשמתי עמוק . אבל אז פתאום קרה לי משהו . התחלתי לחשוב על מ' . על הבית שלו ועל המשפחה שלו, על זה שאימו נטשה אותו, על המצוקה שבה הוא חי, על כך שבמשך שלוש שנים לא ביקר בבית ספר ורק לאחרונה קב"ס הביא אותו אליי . הפערים הלימודיים שלו עצומים, הוא בכלל לא מבין על מה מדברים בכיתה . הוא בטח ממש אבוד . פתאום המחשבות עליו העלימו את הכעס שלי ונמלאתי חמלה [ . . . ] . הפתעתי את עצמי . במקום לצעוק עליו, מה שהייתי עושה בדרך כלל, ניגשתי אליו ואמרתי לו בשקט, אני מבינה שהבקשה שלי שתשתתף בשיעור היא אולי בקשה קשה . אבל אני יודעת שאתה תצליח במתמטיקה, ואני לא מתכוונת לוותר לך, עכשיו תכניס את הטלפון ואנחנו נדבר בהפסקה [ . . . ] . מ' לא נגע במכשיר, אך גם לא השתתף בשיעור . בהפסקה הוא נשאר בכיתה . ישב מולי . במהלך כל השיחה לא הסתכל עליי רק ניקה לעצמו את הציפורניים בסיכה שהייתה לו ביד . אמרתי לו בדיוק מה שלמדנו בקורס והוספתי, חשבתי שהתפרצתָכי משהו היה לך מאוד קשה . אבל גם במצבים...
אל הספר