פרק חמישי : שיחה מחַברת – לדבר עם הילדים על חייהם | 95 תלמיד : כן . אני יודע . מורה : יש לך מושג איך קרה שהציונים שלך צנחו ככה ולמה חסרים ציונים בכמה מבחנים ? תלמיד : עברתי להקבצה נמוכה יותר ולכן לא ניגשתי למבחנים . ובכלל אני עייף ולא מצליח להישאר ערני בשיעורים . מורה : האם אתה הולך לישון בזמן וישן מספיק ? תלמיד : כן . מורה : אתה יודע שזו השנה האחרונה בבית הספר, ומה שלא תתקן עכשיו יהיה קשה יותר לתקן בהמשך . תלמיד : אני יודע . מורה : אני מבינה שכרגע, במצב הנוכחי, אתה לא יכול לתקן את הציון בכל המקצועות, ולכן כדאי שתבחר מתוכם את אלו שאתה רואה יותר סיכוי להצליח בהם . תלמיד : בסדר . בהמשך תיארה המורה את תחושותיה בעת השיחה : השיחה עם התלמיד יצרה אצלי לחץ ותסכול רב . אף על פי שעשיתי את הנדרש, חשתי אשמה בכך שלא מילאתי את תפקידי כראוי ולא זיהיתי בשלב מוקדם יותר את הירידה הגדולה שלו בלימודים . חשתי תחושות של כעס, בעיקר על עצמי, ואכזבה והחמצה . התשובות שסיפק התלמיד לגבי העייפות שלו היו מאוד מתסכלות ומכעיסות משום שאין דבר שאפשר לעשות אם מישהו טוען שהוא ישן מספיק ועדיין לא מצליח להחזיק את עצמו ומנמ...
אל הספר