פרק רביעי : מסגור מחדש – להרחיב את גבולות האפשרי | 85 לא עזר קראתי למשטרה . הנער היה מוכר למשטרה והשוטר שבא הוריד אותו מהאוטובוס באזיקים . אחרי הקשבה להצגה הראשונית של האירוע על ידי המורה, התחילה המנחה לאסוף נתונים כדי לקבל תמונה שלמה יותר הן של העובדות והן של תחושות המורה : מנחה : מה הרגשת או חשבת ברגע שראית אותו מגיע בבוקר בניגוד להוראות שלך ? מורה : הג'ננה עלתה לי לראש . אמרתי לעצמי, אני אראה לו מה זה . ועוד לפני כולם . הרגשתי שאני נלחם על הסמכות שלי בעיני התלמידים . אם אכשל איתו, כולם יטפסו עליי . [ כל המורים מדברים בבת אחת, יש הרבה אמוציות בחדר ] . מנחה : ואיזו הרגשה הייתה לך אחרי האירוע, אחרי שהשוטר בא והוריד אותו ? מורה : טובה ולא טובה . טובה, כי היה לי חשוב שהוא ידע ושכולם ידעו שאני הבוס . אבל זה לא היה נעים, כל הסיפור הזה . מנחה : תסביר . מה טובה ומה לא טובה ? מורה : יש לי אחריות, אני צריך להוציא ילדים לטיול, וזה די מפחיד מה שהחבר'ה האלו עלולים לעשות לי . אולי חלק פה [ מורים אחרים ] חושבים שהייתי צריך לוותר, אבל אז אני הייתי יוצא החלש בסיפור . איך האחרים היו רואים אותי ? הרגשת...
אל הספר