"ע הרּדָ ָׁדה : ָלס ּהָֻר ֶֶֻׁשרִ" . ה 357 עלה אליה וכתב בה . הוא התייחס לעניין זה במכתבים שונים, כגון זה שכתב לרבקה אהרונסון בראשית שנות השישים : [ . . . ] לא הייתי בשבועות האחרונים ברמת-גן כי התחייבתי להתקין לדפוס בגליון החג ב"הארץ" מחזור שירים . אחרי זמן רב שלא פרסמתי ב"הארץ" שום שיר . ובירושלים עלה בידי להתרכז ולעשות את "מלאכתי" ימים מועטים . היו כאן גם כל בני ביתי ממוקמים בשלוש דירות שונות . חלק אצל חמותי, אם עליזה, חלק אצל הייבינים ההורים ואני [ . . . ] בבית אחד הבנים של ייבין . ב"דבר השבוע" מוסף שבועי ל"דבר" יש מאמר עלי עם צילומים של כל ב"ב . המאמר כתוב בלבביות וביחס כבוד שלא כרגיל אצלנו אולי משום שנכתב ביד אשה והאשה היא מיוצאות מחנה רכוז שבגרמניה . אנו נוסעים לירושלים לראש השנה . מה מאד רוצה הייתי שבכלל נגור בירושלים ולא כאן . יש מעלות רבות עכשיו לירושלים : גדלה, התרחבה, "רוח נשימה" בעיר הזאת ביחוד לאיש כמוני [ . . . ] . 67 למרות הדברים הללו והקשר החיוני שהיה לו עם העיר, נותרה בעיניו ירושלים המחולקת, שאיננה נתונה לריבונות יהודית מלאה, כעיר חרבה . אצ"ג שצייר בדמיונו גאולה אמיתית...
אל הספר