2. האכזבה

833ּפָ"רשודדֻ גלותי שהוא מאוכלס ברוב יהודי שורשי, הרי מן הדין היה תמיד לדרוש את דרישתנו על שלטוננו המוניציפאלי כולו וכו' על ירושלים . אני חושב שיש עוד בידינו גם כיום לתקן בהרבה מה שפגמנו, מפני שלפי שעה ב"ה הננו רוב חי ובריא בירושלים ובידינו יש עדיין, אם נאבה, הכח הממשי להיות אדוני הגורל של העיר, מאמין אני שאמת מדינית היא הפסקא שרשמתי בפנקס של פלוגת הכתל כמדומה לפני הרבה שנים : מי שישלוט בירושלים ישלוט על הארץ כולה ולא להיפך . אנא, אדוני הנשיא, שים אל לבך בינת הפסקא ההיא, ביחוד עכשיו, עם השתלשלות העניינים שלנו בלייק-סקסס ובארץ גופא ובירושלים בפרט, אחרי הכרזת בשורת החלוקה, מן החלוקה לא קבלנו עדיין דבר אבל מירושלים שלנו כבר נתנו בשר ודם . אני מדבר דברי באזניך מחמת הרגשת אהבת ירושלים שבך, שאני יודע עליה . אינני, כידוע לך, שייך עכשיו לשום צד ציבורי ולשום כת, אלא ללב עמי בלב ושומע לדופק הדם שבו : ואת אשר בלבו אני נותן בצורת שיר ולא במאמר, או בנא [ ום ] ואם יוצא אני הפעם מגדרי וכותב לך ממה שעצור בלבי הרי זה מחמת המקרה הטוב שאינה ה' לידי לבוא אתך בכתובים וע"י כן גם לומר לפניך דברים שאין מגלין ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים