ֶ דּלְ הל נעֵכ י יֵעֵלְב ימעִהעִכ ה יְּע . ּי הכְׂכְׂש ייִּכ " . ד 313 הכישלון לממש את חזון האדנות נלווה לתחושה עמוקה של החמצתֵ השעה : "הִנֵּה לָבַשְׁנוּ בִּגְדֵי שְׂרָד לִקְרַאת מַלְכוּת רַבָּה / דָּרַכְנוּ עַל בָּמוֹת- אוֹיְבִים חֲמוּשִׁים / וְהִמְרִיאוּ דְּגָלֵינוּ בְּחֶדְוַת אֲרִיגָם / מֵעַל לְדִגְלֵי הָאוֹיֵב הַתְּלוּשִׁים / / וְהִנֵּה דֵהִים הֵם הַבְּגָדִים עָמְמוּ הַגְּוָנִים / וּדְגָלֵינוּ אֶבְיוֹנִים / כָּל צִפֳּרֵי הַכִּסּוּף עָפוּ מִזֶּה לְאֶתְמוֹל / וְהַמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב בַּיָּם הַגָּדוֹל — — “ ( "שיר קינה אחרי קרב", ח : 91 ) . לכאורה, אכן בשלו התנאים ההיסטוריים לגאולה, אלא שהעם לא היה נכון לקבלה . בעבור אצ"ג, כישלון החזון היה כישלון השליחות של המשורר-הנביא להביא את בשורת הגאולה : "אָז צָרִיך הַנָּבִיא לָקוּם וְלָשֵׂאת / דְּבָרוֹ אֶל הָעָם מַחֲרִיד וּמַדְרִיךְ / [ . . . ] אִם שׁוֹמֵעַ הָעָם וְשָׁב אֶל לִבּוֹ / [ . . . ] גַּם שָׂשׂ אֱלֹהָיו / וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְּדוּת / וְדִגְלוֹ אַהֲבָה . / / אַךְוַי אִם אֵינֶנוּ שׁוֹמֵעַ הָעָם / כִּי כַנָּהָר בְּשִׁטְפּוֹ עִם רוּחוֹת . . /...
אל הספר