ֶ דּלְ הל נעֵכ י יֵעֵלְב ימעִהעִכ ה יְּע . ּי הכְׂכְׂש ייִּכ " . ד 311 בְּשִׁבְעִים שָׂפוֹת . . לָמָּה לָהֶם אֵלּוּ סְפָרִים ? / לָמָּה לָהֶם דַּעַת שִׁבְעִים שָׂפוֹתֵ וְאֵין הֵם בְּבִינַת פְּשׁוּטֵי דְבָרִים / שֶׁל תַּרְבּוּת שְׂפַת אֶרֶץ אַחַת עַל שְׂדוֹת הַלֶּחֶם וְהַפֵּרוֹת כְּגֶזַע אִכָּרִים . / / נְבוֹכִים הֵם בְּעוֹלַם הָעַמִּים יְפֵה הַנּוֹפִים וְשׁוֹנֵי הַמַּהוּת / וּבְכָל מָקוֹם הֵם כְּאוֹתָם בְּנֵי כָנָף שֶׁאִקְלְעוּ בְּדֶרֶךְמַסָּעָם / מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, שֶׁבָּהּבָּא סְתָו, אֶל אֵי אֶרֶץ : בָּהּעוֹד קַיִץ כִּבְאֶרֶץ מוֹצָאָם : / עֵינֵיהֶם כְּעֵינֵי אֵלֶּה צִפֳּרִים שֶׁנָּחֲתוּ אַרְצָה וְעֶצֶב לִרְאוֹתָן בְּדִלּוּגָן וּבְמַגָּעָן" ( "שיר פנים ומהות", ח : 25 ) . חוויית הזרות מתעצמת מתוך ההכרה בכך שהתלות "בחסד לאומים" הפכה לאינהרנטית מבחינת הקיום היהודי בארץ ישראל : "הַנְבוֹכִים הִנְנוּ בַמִּדְבָּר וּסְבִיבֵינוּ שְׂדוֹת תְּבוּאוֹת וּמִרְעֶה בְלִבְלוּב ! ? / הֲנִירָא מִמַּעֲמַס עֹל מַלְכוּת יְהוּדִית וְאֶל סִיר גָּלֻיּוֹת נֵשְׂטְ בַּחֲשַׁאי ? / וּלְחֶסֶד לְאֻמִּים נִתְפַּלֵּל וּ...
אל הספר