3. הכיסופים, הגעגוע ותפיסת הלאום של אצ"ג

ה געמַוֶׁש ּוהַ ּמֹאְלַ ַרֹ ַוֶׁש סוַּוְו " . ג 293 אפשר להסביר את לידתה של התשוקה בשיריו, בעצם חוויית המשבר והאכזבה מאופיה של מדינת ישראל שקמה לבסוף . חנן חבר מזהה תשוקה זו כבסיס וככוח מפעיל של יסודות הרסניים ומרדניים בשיריו : גם אחרי הקמת המדינה הוסיף אצ"ג לשמור על אותו דפוס של אסתטי- פוליטי-א-היסטורי והתמיד לזהות באמצעותו תשוקה עם חורבן . ההרס של התיווך, המכשול החוצץ בין המצוי לרצוי הוא זה שמאפשר להגשים ולממש את התשוקה, ואילו כדי לממש את התשוקה יש להתמיד בהריסה של המתווכים . היוצא מזה הוא, שהתביעה העקרונית שמציבים שירי אצ"ג היא של הרס ושל מרידה מתמדת" . 55 ואולם, הופעתה של התשוקה כיסוד לאלמנטים הרסניים בשירתו איננה האופציה היחידה המתקיימת בשיריו, ולמעשה, כפי שמראה חבר עצמו באותו עניין, בד בבד עולה בשיריו של אצ"ג ההכרה, כי יחד עם קיומה 56 הכרהשל תשוקה עצומה למולדת "התשוקה הזו אינה יכולה להתממש" . זו היא המולידה, לטעמי, לאו דווקא את אותם יסודות הרסניים בשיריו אלא את הופעתה של השקפה חדשה שבה היסוד הלאומי מוגדר על ידי רגשות של כיסופים וגעגוע . ההשקפה הזאת לא היתה אלא המשכה של התודעה הגל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים