1. השפעת הדיאלקטיקה ישראל־עמים על תפיסת הלאום של אצ"ג

ה געמַוֶׁש ּוהַ ּמֹאְלַ ַרֹ ַוֶׁש סוַּוְו " . ג 283 ישראל , ומתוך כך בניסיון לאמץ תודעה של אדם / עם עצמאי משוחרר מכל תלות . זו זהות שנעה ממצב שבו המרכיב הלאומי מושתת על יסודות של תשוקה לשחרור , לגאולה ולריבונות , למצב שבו השחרור והריבונות הם מצב נתון . אפשר לומר , כי רכיבי היסוד הקיימים בזהותו של אדם , אף שהם עומדים בתהליך אין-סופי של שינוי , אינם נעלמים 27 ואם כן הרי אותם רכיבים לאומייםאלא נשמרים מכוחו של הזיכרון, ראשוניים בזהותו של אצ"ג , זהות של יהודי שחי בגלות כבן לקבוצת מיעוט בסביבה נוכרית , ובהם התשוקה לשחרור , לגאולה ולריבונות ממשיכים לפעול ולהשפיע בהמשך , גם כשנראה שהמטרה — הריבונות — הושגה . מראשיתו היה אצ"ג נתון למורכבות שנבעה מן הזיקה של המיעוט לחברת הרוב . זהותו הושפעה כמובן מן העולם התרבותי היהודי שהתפתח בעיירות היהודיות במזרח אירופה, ובכללן בגליציה, אך בד בבד הושפעה זהותו גם מן הדימוי שחברת הרוב גיבשה ביחס אליו ואפילו אומץ על ידו . המורכבות הזו עולה למשל בשירו "קהילות הקודש בגולה" שב ספר הקטרוג והאמונה שבו, על פי דן מירון, מתפרשת מערכת הפסיביות והחולשה היהודית בגלות כ"קומ...  אל הספר