ו. "גָּבֹהַּ מֵעַל כָּל גָּבֹהַּ": "משא ונבל"

262 ספר העמודים על ההנהגה . המשכו של התהליך חושף תחושות מתגברות והולכות של אכזבה וכישלון, שמובילות את המשורר לעיסוק בשאלות מטא-פואטיות הנוגעות לשירתו ולשליחותה בזיקה למאורעות הזמן . הספר כולו חושף את המשבר שעמו מתמודד המשורר . המשבר מוליד בהמשך נבואות זעם ונחמה המשקפות את המתח שבו שרוי המשורר ושממנו איננו יכול להיחלץ . הפתרון המוצע לתנועות המעגליות שבין תקווה לייאוש הוא, בסופו של דבר, הפרישה אל העולם האישי . את המהלך הזה אפשר לראות מקופל כולו במחזור "משא ונבל" . בתחילתו של המחזור ( ה"משא" ) נחשף הפער בין העמידה על ספה של הגאולה להחמצתה . בין ציורה של תמונת חיים אידילית ושלווה החיה במציאות של אחרית הימים ובין חשיפת עראיותה בהיותה מתכחשת לבסיס המאפשר את קיומה . ההתכחשות המוצגת כאן היא ל "גוף הלביאי" המייצג את הכיסופים, את העוצמה ואת התשוקה לאדנות . חורבנו של הגוף הלביאי ותמונת החשכה הממלאת את מקומו חושפים את תחושת ההחמצה העמוקה של משמעות התקומה הנִסית . התממשות החלום, המגולמת בחיי שגרה שלווים שבהם שואב האדם את מימיו ובוצר את כרמיו, מתקיימת באופן אירוני בהיעדרו של החולם : "בָּא הַיּוֹם שׁ...  אל הספר