2. תוקפה של השליחות

156 "רחובות הנהר" : משורר, נביא, שליח בעקבות ביקורתם החריפה של הרוויזיוניסטים על מנהיגותו של ויצמן 20 במוקד השיר עולה המתח שבין שאלת הגלות בקונגרס הציוני הי"ז בבזל . ובין הגאולה, התלות והריבונות, והתשוקה האישית לחיים מול התשוקה הלאומית להתאיינות ולמוות . אפשר לומר, כי השיר פועל בשני מישורים . במישור האחד הוא מחזק את תוקפה של שירת המשורר, מכוח יכולתו לחזות תמונות חורבן בטרם התחוללו . במישור הנוסף הוא מבטא את תחושת חוסר האונים של מי שעומד אל מול החורבן אך נענה בעל-כורחו לצו החיים . הדובר מבטא לכל אורכו של השיר את התשוקה הלאומית למוות, מתוך ההכרה וההשלמה עם העובדה שמקומו הטבעי של העולם היהודי הוא במולדת המוות במעבה האדמה, שם יכולים היהודים למצוא את מקומם ולחתור תחת "מוֹסְדוֹת מַלְכֻיּוֹת הָרֶשַׁע" ( ה : 15 ) . המשורר, שזוהה יותר מכול עִם הקריאה להשבת המלכות ולפעולה אקטיבית שתביא לשחרור ולריבונות, מציג כאן, בפתח ספרו, דווקא את העמדה החתרנית שהוצגה כבר ב חזון אחד הלגיונות , ולפיה נוח לו לשליח הלאומי להודות מראש בכישלון 21 או לבטא את מימושה של הגאולהשליחותו ובאובדנה של הגאולה, בצורה של נקם ב...  אל הספר