ג. "עַל כָּל־זֶה מְזַמֵּר מְשׁוֹרֵר־וְנָבִיא בִּלְוַי עוּגָב בְּעָמֹק" — משורר־נביא

רש "ְׁל ֹמ לעגּה מז גׁוּר מזְלרּרעוז נמ בֵיא ֵַלז וׁי ְ רמ ב ַזְמ מהֶ" ל משוררענביא 103 32 הפרסונה הנבואית שבלטה בשירתו של ביאליק הטכניקה מן הסוג הזה . ובשירה המוקדמת של שלונסקי נדחקה לקרן זווית, במיוחד לנוכח ההיענות לצורה הסימבוליסטית ולרעיון האוניברסלי המקופל בה . אפילו כאשר התעורר צורך ( במיוחד בשנות הארבעים לנוכח אימי המלחמה ומצבו של עם ישראל בעקבותיה ) לבטא עניינים לאומיים, שימשה המסגרת הסימבוליסטית ועמה העקרונות האוניברסליים לביטוי החוויה 33 אצ"ג, כנגד זאת, דחה את השימוש בכלים האוניברסליים הלאומית . שהציעה הנורמה הספרותית העברית החדשה, והמשיך לאמץ אל שיריו את התבנית היהודית המסורתית הנבואית . הנורמה הספרותית אולי דחתה את המודל הנבואי, אך לא כך קהל נמעניו של אצ"ג . לאחר הוצאת הספר רחובות הנהר הקדיש כתב העת סלם גיליון לאורי צבי גרינברג . אחד ממאמרי המערכת הראשונים של העיתון נשא את הכותרת "אכן, יש נביא בקרבנו", ובו נכתב בין השאר : ישנה עוד סיבה של הרתעות מאמירה גלויה ופשוטה : אורי צבי הנביא, והיא : אותו השיא שתופשים הנביאים בתודעתנו ההיסטורית . [ . . . ] ידע תדעו, שהשעה ההיסטורית בה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים