2. השלב השני: 1931-1923 — ארץ ישראל

30 שָׁם מִלִּים נִשְׁתָּקוֹת "יום טוב של חזון" ( דבר , א' בטבת תרפ"ט 1928 . 12 . 14 ) , ובו הוא מתייחס לסוגיית התיאטרון בארץ ומעלה על נס את פעולותיו של תיאטרון הבימה : לא ייאמן כי יסופר ! 'הבימה' נתנה לנו לחם הפנים ואנו חייבים לתת לה לחם הכבוד על שולחננו העברי בארץ ישראל . 'צוק העתים' אינו תירוץ . יש גם כיום בזבוז כספים בארץ ישראל . הכי רק בשביל 'הבימה' אי אפשר 'בשום אופן' להעלות תקציב כבוד של 3000 לירות ארצי-ישראליות לשנה, והאפשר שאפשר 'סתם ככה' ל'הבימה' שתצא מתוכנו ? ( ט"ו : 176 ) . 12 בתקופה זו נעשתה עבודתו הפובליציסטית העברית החשובה ביותר . 13 ולאחר שיצא הגיליון החמישי והאחרון אצ"ג יסד את כתב העת סדן , של כתב העת הזה החל לפרסם כמעט מדי שבוע את טורו "ממגלת הימים ההם" בעיתון דבר . אחד החיבורים הפובליציסטיים החשובים ביותר 14 שפרסם בתקופה זו היה המניפסט הספרותי כלפי תשעים ותשעה ( 1928 ) . 15 נראה היה כי כאשר התפרסם ספרו אימה גדולה וירח בשנת ,1925 הוא ממשיך את הקו האקספרסיוניסטי שאותו נקט בשנים האחרונות 16 של הספר עלתה בבירור של שהייתו באירופה . בתוך שיריו המתרחבים הדילמה הלאומית כמו גם...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים