חסידות, פילוסופיה ונצרות

192 שבחי רודקינסון טען מתוך עמדה פולמוסית בוטה בראשית המאה העשרים כשהוא מכוון את חציו גם כלפי רודקינסון . 130 לדעת רודקינסון יש גם יוצא מן הכלל, והוא ממשיך וכותב : קשה הוא לתאר העניין הזה אבל האמת הוא כמו שאמרתי, הגאון רש"ז מליאדי אשר הבין כי דרכי הקבלה גלויות הנה וקרובות לעבודת אלילים, החל ליפותה בהשכלה פילוסופית אשר ע"ז מוסד התניא ואחריו ביאר הדברים זקני הגאון החסיד הר"א [ ר' אהרן הלוי משטראשיליה ] זצ"ל . 131 אין ספק שדברים אלו אינם זהים ושווים למה שכתב כמה שנים קודם לכן וניכר מהם חוסר נחת מסוים מכתיבתו המוקדמת . מצד אחד חל שינוי עצום ביחסו אל החסידות ומצד אחר אין הוא יכול להתנתק ממורשת חב"ד שאותה המשיך להעריץ . הפתרון שמצא לבעיה היא הפקעת הנ"ל, סוד הספירות , עמ' 23 - 25 ( "אל יפול לב הקורא עליו, בהזכירי פה בחדא מחתא 'מקובלים ונוצרים' כי באמת תאומי בטן הם מהריון ומלידה [ . . . ] ואין הבדל בין מקובלים לנוצרים אלא במעשה [ . . . ] התעיבו המקובלים האחרונים מימות האר"י ואילך ועד שבתי צבי והפרנקיים והזוהריים וצדיקי החסידים והם ככל המון הנוצרים בגסות אמונתם" ) . במקום אחר שבו תיאר את "חבורו...  אל הספר