פרק שישי : שוויון ושוני 109 את ההבדל בין הציווי המקראי לבין הצו הקטגורי של קאנט ולטעון שהבדל זה נובע מן ההבדל בין כבוד האדם הקאנטיאני לצלם אלוהים המקראי . ראינו לעיל שיש קשר בין הצו הקטגורי בנוסחו הראשון ( אפשרות הפיכת הפעולה לחוק כללי ) לבין תפיסת כבוד האדם המתבטאת בנוסח השני של הצו ( האדם כתכלית ) . היחס אל האדם כתכלית מתבצע באמצעות הכללת הפעולה לכדי חוק 2 אבל האם יש קשר בין כללי . בכך ניתן כבוד לאוטונומיה של כל המעורבים . הציווי "ואהבת לרעך כמוך" השוויוני לבין התפיסה האוניברסלית של האדם כצלם אלוהים ? האם ציווי זה אכן נובע באופן כלשהו מן התפיסה שכל בני האדם הוכרו כצלם אלוהים, או שיסודו בשורשים אחרים ? שאלת מפתח בעניין זה היא מיהו "רעך" המוזכר בציווי : האם הוא אדם מישראל דווקא, או שביטוי זה מתייחס לכל אדם ? אם הוא מתייחס לאדם מישראל דווקא, קשה לכאורה לראות בו יישום של צלם אלוהים האוניברסלי והשוויוני . בדברים הבאים אצביע על הקשר בין הציווי "ואהבת לרעך כמוך" לבין הגדרת האדם כצלם אלוהים . קשר זה יובן בתיווך הציווי הכללי יותר : "קְדֹשִׁים תִּהְיוּכִּי קָדוֹשׁאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" ( ויקרא י...
אל הספר