"באג אלפי ים בעיר הק ודש" 349 ( 1983 ) — מהבולטים בחוקרי המקרא, שעסק במגילות מדבר יהודה והספרים החיצוניים, מאפיין את האפוקליפסה היהודית תוך ניתוח של אחד הקטעים מאחד הספרים החיצוניים ( חזון ברוך ) : "האפוקליפטיקה שוללת את המציאות כפי שהיא, משום שמציאות זו מלאה עוול, הרשעים מצליחים ואינם נענשים, רעב, מלחמות וצרות מצרות שונות פוקדות את האנושות, עם ישראל משועבד לאומות, עבודת הקודש אינה נעשית כהלכתה, או אף פסקה לחלוטין, והשטן משתולל ביקום . ראוי היה אפוא להתייאש, אלא שאנו יודעים שכל אלה הם חבלי משיח, וכי הגאולה קרובה . הצרות הן צרותיו של הכלל, כלומר — של האנושות, של עם ישראל, של עדת הצדיקים הראויים לשכרם . הציפיות הן לגאולתו של הכלל — לשחרור ישראל משעבוד האומות, לניצחונותיו של מלך המשיח, לחברה מתוקנת תחת שלטונו, ליום הדין שבו תתגלה צדקת האל למעשיו, לדורות שיאריכו ימים ויזכו בחיי אושר . תחיית המתים לפי האפוקליפטיקה היהודית הקלאסית אינה שלילת השלילה של המוות, כי אם צעד הכרחי של האל להשלטת צדקתו בבריאה, כי תחיית המתים עתידה לאפשר את יום הדין הגדול . . . לשון אחרת : אותו ייאוש המוצנע בקדרות האפ...
אל הספר