1 חקיקה פסיכיאטרית־משפטית בישראל

22 פ ס י כ י א ט ר י ה מ ש פ ט י ת ב י ש ר א ל החוקים עצמם מחולקים לחוקי יסוד ולחוקים רגילים . חוקי יסוד הם חוקי-על שבין היתר מהווים את התשתית לחוקה עתידית . כל חוק שנחקק לאחר חקיקתו של חוק-על אינו יכול להיות מנוגד לו, וכל חוק שנחקק לפניו, יש לפרשו ברוח חוק-העל שנחקק אחריו . החוקים הרגילים מחולקים לחוקים ספציפיים ולחוקים כלליים . דוגמה לחוק כללי היא חוק זכויות החולה, התשנ"ו, ובתוכו, החוק הספציפי הוא החוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א . אפיון נוסף של החוקים הרגילים הוא אפיון כרונולוגי : חוק מוקדם לעומת חוק מאוחר . מבחינה משפטית, חוק מאוחר, כלומר חוק שמועד חקיקתו מאוחר יותר, גובר על חוק מוקדם, כלומר על חוק שמועד חקיקתו מוקדם יותר . בפרק הנוכחי נתייחס לכל סוגי החוקים האלה, תוך בחינת ההבדלים ביניהם והצגת העקרונות שבבסיסם . כמו כן נציג את הנהלים הרלוונטיים שקבעה המחלקה לפסיכיאטריה משפטית בשירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות . החוק העות'מאני בדבר מקלט למשוגעים החקיקה הפסיכיאטרית-משפטית בארץ ישראל החלה כבר בשלהי המאה התשע-עשרה . ב- 1892 חוקקה הממשלה העות'מאנית את החוק בדבר מקלט למשוגעים ( ויצטום ומ...  אל הספר
אריה ניר הוצאה לאור