נספח 2: מדיניות העלייה בזמן מבצע יכין

נספח 366 יציאתם הגיע ל- 23 מיליוני דולרים . הנכונות לשלם את המחיר הגבוה מראה את התגברותה של המגמה המשלבת ביחס ליהודי צפון אפריקה ואת הנכונות להקריב בעבורה קרבנות גדולים . התשלום הגבוה, ששולם לאחר עצמאות מרוקו, מימן אך ורק את הסכמתה של ממשלת מרוקו לעלייה . לו היה מגויס סכום דומה בשנים שקדמו לעצמאות מרוקו אפשר היה לממן את עלייתם ואת קליטתם של כ- 25,000 עולים נוספים טרם סגירת השערים . חמש שנים של עלייה מחתרתית וחשש מהישארותה של יהדות מרוקו מאחורי מסך ברזל הביאו את העם היהודי להוציא כספים שקודם לכן לא נמצאו לו לכאורה . במבצע יכין לא בטלה הסלקציה . יהודים עריריים, חולים וקשישים לא הועלו . קשישים ונכים שחיו במסגרת משפחתית שיכלה לטפל בהם ולפרנסם הועלו עם משפחתם . אולם הסלקציה המשפחתית שימשה גם לחומרה . באמצעותה נמנעה עליית משפחות, כולל בני משפחה בריאים, אם היה בהן נכה או קשיש שפרנסתו לא הייתה מובטחת, וזאת כדי למנוע מאוחר יותר בקשה לאיחוד משפחות מצד ה'מקרים הסוציאליים' . עולים מקהילות מבודדות זכו להקלה בתנאי הסלקציה כדי שלא להותיר יהודים מאחור . בערים הגדולות לעומת זאת היו הקפדה על הכללים ונטי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב