פרק חמישי 342 עולים שנפסלו רפואית הסתננו למחנה ועלו ארצה . ילדה בראש מגולח, ככל הנראה בשל טיפול בגזזת, בשדה התעופה, 1955 ( צילום : דוד אלדן, לע"מ ) 195 אולם מרבית היהודים ראו את השהייה במחנה לעבודה ואף איימו עליהם . כתעודת ביטוח וכתחילת הדרך לעלייה . מכל רחבי מרוקו המשיכו להסתנן אליו יהודים ומספר היושבים בו הלך ועלה . בשל לחץ מצרים ולמרות הסכמתם לפינוי המחנה עיכבו שלטונות מרוקו את הדבר בטענות שונות . צור העריך שהם קיוו שיושבי המחנה יתייאשו מהסחבת ויחזרו לבתיהם . הם גם התכוונו למקד את המשא ומתן ביושבי המחנה בלבד 196 ולמנוע לחצים למתן היתר עלייה לכל שאר היהודים . במשא ומתן על עתיד המחנה רמז איש אסתקלאל לאנשי הקונגרס היהודי העולמי שיורש העצר, הנסיך חסן ( לימים המלך חסן השני ) , זקוק לכסף . במקביל, פנה שר האוצר המרוקני לאיסטרמן בבקשת סיוע והלה ענה לו שאפשר יהיה לעזור לו בתמורה להיתרי יציאה ליהודים . בדיונים שהתנהלו בממשלת מרוקו בסוף יולי בדבר מדיניות העלאת יושבי המחנה היו שר הכספים ויורש העצר בעלי 197 גורמים יהודיים העבירו תשלומי שוחד למקבלי ההחלטות כדי השפעה רבה . שיתמכו בהעלאת יושבי המחנ...
אל הספר