תכניות מגירה למקרה של סגירת שערים

'לקראת נעילה' 313 מצב חירום זה . ברל לוקר, יו"ר הסוכנות, ניסח זאת היטב כאשר שאל את השגריר צור : 'מתי פותחים פתח רחב, לפני הפוגרום או לאחר שיהיה פוגרום ? ' . 75 עוד בקיץ 1954 , עם החרפת המאבק במרוקו, דרש שמואל בנדור, איש השגרירות הישראלית בפריז שהיה ממונה על צפון אפריקה, להכין תכנית למקרה שיהודי מרוקו יצטרכו לצאת במהירות ובהמוניהם, תכנית הכוללת הבטחת אניות, הבטחת מקומות קליטה ראשוניים בארץ וכמובן אמצעים כספיים . אולם תכנית כזו לא הוכנה וכעבור שנה, בקיץ 1955 , הצר בנדור על ההזנחה . 76 בשעת חירום יועלו כל היהודים ותופסק התניית קצב העלייה בקצב הקליטה בפריפריה . זו הייתה עמדתה הרשמית של הסוכנות . בדיוני הוועד הפועל הציוני שהתכנס בירושלים באוגוסט 1955 , עת במרוקו גאתה האלימות וגבר החשש לסגירת השערים, נשמעה דרישה לנקוט שם מדיניות עלייה כמו זו שננקטה בעיראק או במזרח אירופה . 77 אולם זו הייתה עמדת מיעוט . מצוקת התקציב והרצון להמשיך ולהחזיק במדיניות פיזור האוכלוסייה הביאו לדחיית קבלת החלטה על מעבר לעליית חירום . 78 הנהלת הסוכנות הצהירה שאם יהיה בכך צורך תינקט מדיניות של עלייה המונית עבור יהודי מ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב