פרק חמישי: 'לקראת נעילה': העלייה לנוכח הדה־קולוניזציה והחשש מאיסור היציאה

'לקראת נעילה' 299 הציונית תיאסר, עוררה חשש רב וראש הפדרציה הציונית בתוניסיה הציע שהפעילות הציונית תרד למחתרת . 19 אולם יהודי תוניסיה עצמם, בהשוואה ליהודי מרוקו, לא נחפזו להירשם לעלייה . 20 רובם העריכו שההתקדמות לקראת עצמאות אינה טומנת להם סכנה . אמנם קצב הקליטה המתוכנן לא הדביק את הביקוש לעלייה והדבר חייב את מחלקת העלייה להאט את קצב הרישום, 21 אולם הפער בין ההיצע לביקוש היה קטן מזה שבמרוקו . עם זאת חל בו גידול מרשים מקיץ 1954 . המעבר לעצמאות בתוניסיה הראה שהפסימיסטים שגו בהערכתם . ממשלת תוניסיה לא פגעה בעלייה ולא הגבילה אותה אף שהיה גלוי וברור שהיהודים העוזבים עושים את דרכם לישראל . 22 הפעילות הציונית המשיכה להיות לגלית . 23 מפליא שדווקא כשקיבלה תוניסיה את עצמאותה פחת חששם של היהודים שם לגורלם וקצב יציאתם התמתן . שלטונו היציב של בורגיבה וגילויי סובלנות דתית ( כמו הכרה רשמית וסיוע לקהילה היהודית ולרבנות ) השרו ביטחון על היהודים . השלטון העצמאי בתוניסיה הביא יציבות וביטחון ליהודים אך גורמים כלכליים ופוליטיים פגעו בהם . אחד מהם היה המשבר הכלכלי שהתחולל כאשר המנגנון הממשלתי התחיל לעבור ליד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב