פרק שלישי 226 תוניסיה : הסכמה שבשתיקה פעילות העלייה מתוניסיה התנהלה בלי הפרעה מצד השלטונות הצרפתיים וב- 1953 אף זכתה לאישור רשמי . כמו מיעוטים אחרים החיים תחת שלטון קולוניאלי גם המיעוט היהודי בתוניסיה הזדהה עם השלטון הזר שהעניק לו ביטחון . הצרפתים ראו ביהודים גורם נאמן ובסוכנות הועלה חשש שמא ייטו הצרפתים להקשות 213 אולם למעשה השלטון הצרפתי את העלייה כדי לשמר את אותו גורם נאמן . לא הטיל שום הגבלה על יציאת היהודים והם הורשו לצאת כרצונם . הצרפתים אמנם ביקשו שהעלייה תיעשה בצנעה כדי שלא להכביד על יחסי צרפת והערבים בצפון אפריקה, אך הם ראו בממשלת ישראל כתובת להתרעה על מצבם הקשה של היהודים בדרום תוניסיה והעלייה נראתה בעיניהם פתרון לבעיה זו . הם אף 214 הציעו את עזרתם בארגון העלייה . בקיץ ,1954 כאשר התגבר מאבקה של תוניסיה לעצמאות, סייעו השלטונות הצרפתיים לראש מחלקת העלייה שרגאי להגיע לכפרים נידחים בדרום כשסיפקו לו ליווי צבאי . קצינים צרפתים הסבירו שהאינטרס הצרפתי הוא שהיהודים יישארו בכפרי הדרום בהיותם הגורם הנאמן היחיד . אך כשלא יכלו עוד להגן עליהם, הם 215 סייעו בהעלאתם לישראל מסיבות הומניטריות ...
אל הספר