הקלות במדיניות העלייה הסלקטיבית

פרק שני 150 מתוכם צעירים מצפון אפריקה שעברו מיון . יישומה של העלייה הסלקטיבית הבהיר שלא אלה פני הדברים . העלייה התמעטה והלכה, ההגבלות מנעו גם את עלייתם של אלה שהמדינה הייתה מעוניינת בהם וגברו הקולות שקראו לשינוי במדיניות . במהלך שנתיים וחצי, מראשית 1952 ועד אמצע ,1954 חלו כמה שינויים בכללי העלייה הסלקטיבית, אך הם לא התקבלו בלא ויכוח . תומכי הסלקציה לא נטו לוותר בקלות על מדיניות שהושגה לאחר תקופה קשה של עלייה המונית . לעומתם חששו מצדדי ההקלות מצמצום חד של ממדי העלייה ומתחזיות של מצוקה הצפויה ליהודי צפון אפריקה . אולם, בשונה מהשיח הציבורי בימי העלייה ההמונית, כשהדיון בהגבלות העלייה עדיין התנהל בחדרי חדרים, 140 מ- 1952 הייתה מדיניות ההגבלות רשמית, והיא זכתה אפילו במידה של אהדה . 141 דווקא מצדדי העלייה, שדרשו את ביטולה של הסלקציה או לפחות את צמצומה, היו בעמדת התגוננות . 142 מצבו של המשק הישראלי באותה תקופה היה בלא ספק אחת הסיבות לאהדה שההתנגדות לעלייה המונית זכתה לה והסיבה העיקרית לעמדתם התקיפה של המצדדים בסלקציה . בסוף 1951 החל מיתון בהוצאות הממשלה עקב קשיים בהשלטת משטר ה'צנע' . במקביל חל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב