פרק שני 124 הפריפריה במרכז : הניסיון להעלות את יהודי הכפרים המשבר והאכזבה שליוו את קליטת העולים בשלהי העלייה ההמונית נבעו במידה רבה מאי-הגשמת הציפייה שהעולים ימלאו את אחת המשימות המרכזיות שניצבו 37 יהודי צפון אפריקה בפני המדינה הצעירה — התיישבות חקלאית ועבודת אדמה . הכפריים נתפסו בקרב הקולטים כמי שיוכלו למלא משימה זו והעלאתם ארצה הוצבה בסדר עדיפות גבוה . גם דימוים בסולם הדימויים הישראלי היה גבוה יותר מזה של יהודי המלאחים העירוניים, המגזר שנחשף לתהליכי מודרניזציה . יהודי הכפרים נתפסו כקרובים לאדמה, בעלי אמונה דתית תמימה, לא 'מקולקלים', צנועים ומסתפקים במועט, ויכולתם 'להשתלב' בארץ, כך האמינו, טובה . 'מצבם הבריאותי באופן כללי, חוץ מגרענת וגזזת, טוב', כותב חקלאי לבן-גוריון, 'מרביתם יודעי סבל ועמל, חלקם בעלי מלאכה ורוכלים גם יחד . לצורך פרנסתם הם נודדים עשרות רבות של קילומטרים . לכמה מהם יש מושג בעבודת אדמה ונכונות לחיי עמל בישראל [ . . . ] לבך רחב בראותם ; חזות בריאה, גבוהים וחסונים . חיוניות יהודית בלתי רגילה שמרה עליהם ועל ישראליותם במשך מאות בשנים בסביבה ערבית או ברברית' . על המוטיבציה ...
אל הספר