המבנה הארגוני ותהליך העלייה במרוקו ובתוניסיה

'שומרי שערי הארץ' 113 חקלאי ידע שהעלייה לישראל לא הייתה רק צורך של יהודי מרוקו אלא גם צורך דמוגרפי וכלכלי של מדינת ישראל . בתכנית העלייה ל- ,1952 תכנית הסלקציה, לא נקבעו רק תקנות מגבילות אלא גם מכסה של 120,000 עולים בשנה ש- 25 - 40 אחוזים מהם יבואו מצפון אפריקה . במסגרת תפקידו במרוקו היה חקלאי צריך לסנן את העולים שאינם רצויים למדינה ולבחור ולעודד את העולים הרצויים . הוטל עליו לגייס לפחות 17,500 צעירים שיעמדו בקריטריון של בדיקה רפואית מחמירה ויהיו נכונים ללכת להתיישבות . 7 הקושי העיקרי שחקלאי ראה לנגד עיניו בטרם ניגש למשימה היה מצב בריאותם של המועמדים לעלייה . רובם היו נגועים במחלות זיהומיות כמו גזזת וגרענת . 8 מחצית מתושבי הערים ושמונים אחוזים מתושבי הכפרים היו נגועים בגרענת . דיווחים אחרים טענו שבכפרים הגיעה תפוצת הגרענת ל- 100 אחוזים . 35 אחוזים מילדי היהודים היו נגועים בגזזת . בקזבלנקה היו 3,000 מתוך 7,000 מתן, רופא משרד הבריאות במרוקו, הגדיר את גישתו של חקלאי 'השלמה עם הסלקציה ועבודה בהתאם לכך' . לעומתו סגנו, יאני אבידוב, הוגדר 'בעל גישה אנושית, מהלב — עליה בכל מחיר' ( מתן למשרד הב...  אל הספר