'פרודוקטיביזציה של העלייה' 95 שילובם התרבותי של העולים היווה אתגר . אחות מלמדת נשים תימניות במחנה ראש העין איך לחתל תינוקות, 1949 ( צילום : זולטן קלוגר, לע"מ ) 105 הנהלת הסוכנות, 1952 . 11 . 13 ( לעיל, הערה 35 ) . מרווח נשימה למערכת הקליטה התולים את קבלת מדיניות הסלקציה במצוקת הקליטה אינם צריכים להעמיק חקר על מנת לאתר את יעדיה . הסלקציה נועדה להביא להפסקה זמנית של העלייה כדי לספק למערכת הפוגה להיערכות מחדש וכדי לאפשר לכלכלת המדינה להתאושש לאחר רצף של מצבי חירום ( מלחמה ועליית הצלה מארצות מצוקה ) . במידה רבה אפשר לזהות גישה זו עם הגישה השוויונית-ניטרלית בחקר הסוגיה העדתית . היא נשענת על ההנחה שהמדיניות הציונית והישראלית כלפי יהודי ארצות האסלאם לא הייתה נגועה כלל באפליה או בהתנשאות . חשוב על כן להדגיש שעל פי גישה זו העלייה הסלקטיבית לא נועדה רק להביא להתאוששות כלכלת המדינה אלא גם להיטיב עם העולים שכבר הגיעו ארצה עד אז . ערב קבלת מדיניות הסלקציה עמדה מערכת הקליטה על סף קריסה . מספר הדרים במעברות היה גבוה מאוד, ותנאי המחיה הקשים בהן הקשו גם את שילובם החברתי והתרבותי של העולים . מדיניות הסל...
אל הספר