העלייה ההמונית והסוגיה העדתית: היסטוריוגרפיה

מבוא 3 מרקסיסטיים והתייחסה ליחסים הבין-עדתיים בעיקר מן ההיבט של אי-שוויון כלכלי . 6 על פיה, התרחבותה ותיעושה של החברה הישראלית התחוללו על גבם של העולים מארצות האסלאם שעברו תהליכי פרולטריזציה והיו לפועלים בחקלאות ובתעשייה . מאוחר יותר נפוצה גם גישה המבוססת על תפיסתו של אדוארד סעיד, שתלה את היחסים ההיררכיים בין יהודי אירופה ליהודי ארצות האסלאם גם בסוגיות תרבותיות . הגישה הפוסט-קולוניאלית כרכה את הציונות באימפריאליזם האירופי וראתה את יחסם של הציונים האשכנזים כלפי יהודי המזרח כנובע כולו מהתנשאות, ובמידה מסוימת אפילו מגזענות, 7 בלוויית חשש מהשפעתם על צביונה של החברה הישראלית . המסקנה אם כך היא שהממסד הקולט לא רצה כלל בעולים המזרחיים, והבאתם נבעה מהצורך בידיים עובדות ולוחמות . 8 גישה שלישית, שאפשר לקרוא לה 'הסולידריות המתנשאת', אינה רואה זדון בתהליך הקליטה . על פי גישה זו יחסו של הממסד הקולט כלפי יהודים מארצות האסלאם נבע בראש ובראשונה מתחושת סולידריות יהודית . הקולטים ברובם ראו את העולים כבני עמם . עם זאת הייתה קיימת מידה רבה של התנשאות תרבותית וחברתית . מגמות הרחקה ומגמות שילוב התקיימו אפוא...  אל הספר