יפו אֵם הזר 113 לבלי שוב של עיר הפרדסים לשעבר, הנודעת בשיח הפלסטיני כ"עיר הפרחים" ( "מדינת אלזהור" ) . 31 הפער הבלתי – ניתן לגישור בין מציאות וזיכרון מיוצג באופן מטאפורי בניגוד שבין "התפוז העצוב" לדימוי המיתי של "כלת פלסטין" ( "ערוס פלסטין" ) . "יפו עברה דרך ארוכה מאז תור הזהב שלפני הכיבוש של 84׳, מאז ימי הערבים ( איאם אל – ערב ) ," שח לי ידידי הפלסטיני, שותפי להליכה . "באותם ימים נודעה יפו כ׳כלת הים׳ ( 'ערוס אל – בחר' ) . כיום ערוס אלבחר הוא לא יותר מעיתון מקומי עלוב . " בתי קברות הם עדות חיה, חקוקה באבן, לזיקה בין החיים והמתים . בתי הקברות העירוניים מסמנים לא אחת את שולי העיר ואת גבולהּשל "העיר האחרת", שבה נצח וקביעות באים במגע עם התפרקות והיעלמות . בערים הנושאות צלקות – הרס שלאחר מלחמה, בתי קברות, כמו שמות רחובות, משמרים עקֵבות של היסטוריות דמוגרפיות קודמות . ביפו, שיש בה בית קברות יהודי שהחל לשמש במאה ה— 19 ( פעל בשנים 0481— 1928 ) , שני בתי קברות מוסלמיים ועוד שלושה נוצריים, מעלים מרחבים הטרוטופיים אלה אל פני השטח את החורבן העירוני ואת מפת קהילות – הזיכרון של העיר . אולם בתי הקברו...
אל הספר