פרק שלישי

כריתותמסכת 123 בישראל כשר ובגוים 129 הושגט מעחמורה יותר ברמה הראשונה או השנייה . היא אומרת : " " ) פ"ט מ"ח ( . 130 פסול, ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ] וכשר [ במשנת גיטין מדובר רק בגט . משנתנו ) כריתות ( מניחה בפשטות שההלכה כופה על היחיד, ועדות מכריעה את הכף . אין חק ניתן לפרש שאצלנו אין דובני" ( . בה ביטוי לכך שעליו להסכים להחלטה ) לומר "רוצה א מדברים על כפייה כלל . השאלה היא רק מה ההלכה, וברור שאם ייאמר לאיש שההלכה היא שעליו להביא קרבן, גם אם הדבר נוגד את דעתו, הרי שזה לרצונו . סביר יותר שמשנתנו ה . ושגט מעוהיא כדעה הפשוטה שבית דין כופין, כמו ב"רוצה אני" אינה סבורה שיש צורך ב כפי שפירשנו גם בערכין וגם בגיטין אין צורך לאחד את שתי המשניות וכפשוטן יש ביניהן מחלוקת . משנת גיטין סבורה שבכוח בית דין לכפות, ומשנת ערכין סבורה שהכפייה מוגבלת . באשר לקרבנות, משנת ערכין מניחה שמותר לכפות ) בעולות ושלמים ( , אבל אם הקרבן לא יכפר . בעולות ושלמים אין מצב שבו תהיה בהקרצה בההאדם המקריב אינו רו אפשרות של כפייה, שכן הקרבן הוא קרבן נדבה ותנאי לכך הוא רצונו . מבחינתו של המקריב ה...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל