מסכת חולין 287 משנה בפרק ט פוס נפוליד ישוב . שלחזירועורהאדם,עורכבשרן : ותיהןשעוראלו ה,הרכגמלשלחטוטרתועורהבר . חזירעורףאאומר,יוסירבי השליל,ועורהבושת,ביתועורהפרסות,עורוהרך,עגלשלהראשועור האליה . שתחתועור כחולדה . הלטאהאומר,יהודהרבי - והחומטוהלטאהוהכח,האנקה,ועור האדם . מעורחוץהורין,ט – עבודהכדיבהןשהילךאועיבדן,שוכולן . עורותןלהיששרצים''שמנהאומר,נוריבןיוחנןרבי יד קופמן - לפי כתב לטמא, אוםאותו דין חל על העור כמו על הבשר, והם מצטרפי – א ל ו ש ע ו ר ו ת י ה ן כ ב ש ר ן "וכל הנאכלין משום : בשרםנאכל עםםלא לטמא, טומאת אוכלין . בתוספתא מובא שאלו עור זבחים פ"ב לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת" ) ת, חוץחוץ למקומו פסול ואין בו כרעור כבשר, בלי לזבחים כח ע"א הכיר את התוספתא ) או ברייתא דומה ( ופירש שהכוונה הב ( . 481 ה"ג, עמ' דינו כעור רגיל . שאלו נזבחים יחד עם עורם, כלומר שעור הראש של עגל רך וכו' נזבח, ואין א הכיר בה ( , ולמד את הברייתאאו שלם ממשנתנו ) או שלא הכיר אותהברור שהבבלי מתעל ברור שהמשמעות של עור כבר שייכת גם בבהמות פתא בנפרד ממשנתנו . ממשנתנובתוס צירוף המשנה והתוספתא מלמד שהמקורות התנאיים מודעים ...
אל הספר