פרק עשירי

זבחיםמסכת 281 אם כן, שתי מחלוקות הן : האחת אילו נוזלים מתנדבים ) רק יין או גם שמן ( , והאחרת לְמה רה או לנסכי ציבור . לכאורה יש סיבה לקבל את עדותמשמשות תרומות אלו, להעלאה ישי מן נתרמו לנסכי ציבור . זו הלכה המנוגדת לעיקרון פרושי בעל משמעותהתוספתא שהיין והש אידֵאית ובעל חשיבות היסטורית, ואם הברייתא סותרת עיקרון כזה יש להעריך שהיא מקורית כיתתי נוסף . במגילת - שא לוויכוח ביןולא פיתוח תנאי מאוחר . ברם, תרומת יין ושמן היא נו התירוש, מעין חג העומר והביכורים, אלא שהעומר הואהמקדש מתוארים חגי הבאת היצהר ו חג היבול החדש של השעורים, והביכורים חג היבול החדש של החיטים . שבעה שבועות אחרי . אם כן, גם ניסוך ייןחג הביכורים נחוג חג ביכורי היין, ושבעה שבועות אחריו חג ביכורי השמן אפשר שהתנאים רצו לשלול בדבריהם ולדחותושמן ישירות על המזבח נתון בוויכוח כיתתי, ו אפשרות לקרבן כזה . משנת זבחים שוללת את ההסברים הקושרים את המשנה לנוהגים שאינם על דעת הפרושים . כן, אפוא, שהמסורת היא מסבירה את ההלכה במתנדב לתת יין, ללא קשר לנסכי הציבור . יית חו לשרשם . משנת מנחות משקפתהקדומה עסקה בנוהגים שהפרושים התנגדו להם, והצלי את...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל