זבחיםמסכת 103 מניןוכי ? בכהןאלאאינואו . 115 בבשרנוגעיםטמאיםיהושלאובלבדם,קדשישיבקדפילואו אףיכול',המזבחדברלכלכהונתכםאתתשמרואתךובניךואתה'שנאמרמכלל,באתה מצות ואילךמיכן'וזרקואליוהדםאתהכהניםאהרןבניוהקריבו ' אומרוכשהוא ? לשחיטה ו ה"ב, - ) ספרא ויקרא, דבורא דנדבה פרשתא ד ה"א" אדםבכלכשרהשחיטהאבל,כהונה . 116 ע"א ( הנוסח "ובטמאין" מופיע בנוסח המשנה, בחלק מנוסחאות הספרא ) לעיל ( , במשנה שבבבלי ) גם . בגמרא ) לב ע"א ( מתנהל דיון על ההבדל בין זרים 117 בכתב יד וטיקן ( ובעדי נוסח נוספים לא ישחטו גזרה שמא ייגעו, ומשום מלכתחילהםם לכתחילה וטמאילטמאים, שזרים כשרים ג רוס את דין הטמאים, שאין שוחטים לכתחילה, התחיל בזרים . הסבר הבבלי גלשהתנא רצה מפולפל וודאי שאיננו בגוף המשנה . האבחנה בין לכתחילה ובדיעבד אינה מופיעה במשנה, וכן הכוהנים, כך שגםעל שחטוופשכתבנו במבוא, בהגזרה שמא . . . איננה במשנה . יתר על כן, כפי שר שהבבלי הכיר את הנוסח "ובטמאין" ומכאן תירוצו, אך פא"לכתחילה" זה לא היה מעשי . לו היה כך היה הנוסח מופיע בדפוס הראשון . דומה שהבבלי הסיק שדין טמאים שרשאים ופלגת ; במקורלשחוט נכלל במשנה רק מתוך ההמשך הקו...
אל הספר