פרק שני

זבחיםמסכת 93 קרב"שכאמור מאפיינת את מסכת נגעים . הסיכום הובא בשל ההמשך המסביר את המושג של ההלכה . ( מובא סיכום זהה 284בתוספתא ) פ"ב ה"ה, עמ' . "המתיר כמצותו והקטירוהלךבכליןונתבשתיקהקמץ ? כמצותוהמתירקרבכיצדות : "מנחבמשנתכמו כן והלךבכליונתןשקמץאו,בשתיקהוהקטירוהלךבכליונתןלזמנוחוץ שקמץאו,לזמנוחוץ " ) פ"א מ"ג ( . כמצותוהמתירשקרבהואזה,לזמנוחוץוהקטיר ל ךיו הב ליקוה פסולה, והשחיט – ל מ ק ו מ וח ו ץש ח טכ מ צ ו ת וה מ ת י רק ר בל אכ י צ ד ן השחיטה כבר פסלה את הקרבן ועתה הוא גוש בשרכשאין כאן עברה, – ל ז מ נ וח ו ץו ז ר ק ח ו ץו ז ר קל ךיו הק ב לווגם כאן הקרבן נפסל, – ל ז מ נ וח ו ץש ש ח טא וחסר קדושה, ש ש ח טא ואין כאן חילול קודש, שכן אין כאן קרבן כלל ואין אף מעשה קודש, – ל מ ק ו מ ו ומו . במשפט קמשחט חוץ למקומו וקיבל וזרק מחוץ ל – ל מ ק ו מ וח ו ץו ז ר קךליו הב ליקו זה יש הסבר המנוסח בכבדות למונח "לא קרב המתיר" . ב ליקוונפסלו, כמות ששנינו לעיל בפ"א מ"ד, – ל ש מ ןש ל אש ש ח ט ןו ה ח ט א תה פ ס ח א וין כאן קודש,אין כאן עברה משום שהשחיטה פסולה וא – ןל ז מ נח ו ץו ז ר קל ךיו ה ב ליקש ש ח טא ול ש מ ן...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל