137 שמגלם בתוכו ממד חשוב של האפליה נגד האזרחים הערבים במדינת ישראל . ניסיתי בכל כוחי לקדם את תכנית המתאר, השקעתי בה ימים ולילות, אבל לא יכולתי להסכים למה שהציעו לי במשרד הפנים . לפחות סיכמנו שלא הורסים אף בית בברטעה עד שמאשרים תכנית מתאר ; ואכן בתקופת כהונתי לא הרסו אף בית בברטעה, אבל זה כמובן לא מספיק . נקלענו לבעיה שכמו לקוחה מסיפור קפקאי : בתכנית המתאר של ברטעה, שאושרה ב- ,1975 כלולים מאה ועשרה דונם שהיו אדמות מדינה ; בשנות השישים מינהל מקרקעי ישראל העביר את האדמה הזו לקק"ל וכיום היא שייכת לחברת ‘הימנותא', חברה בת של הקרן הקיימת שלא מוכנה למכור את הקרקע לערבים . . . כן, כן, שטח שנמצא מול הבית שלי, שטח פנוי ויקר ערך שהיה יכול לפתור לנו הרבה בעיות, שייך לקק"ל ואף ראש מועצה לא יכול לבנות עליו . כך קרה שמחלקת התכנון במשרד הפנים של מדינת ישראל שבה אנו אזרחים טוענת שיש לנו אדמה פנויה לבנייה, אבל בפועל ‘הימנותא' — שמייצגת את “העם היהודי" ולא את כלל אזרחי ישראל — מסרבת למכור לנו את האדמה הזאת . וכך אנחנו תקועים עד היום . החוק מתיר למועצה להפקיע עד ארבעים אחוזים משטח פרטי למטרות ציבור, ואכן ...
אל הספר