1948 וחלוקת הכפר

48 על המפה וגם בשטח . כך שורטט “הקו הירוק", בעיפרון ירוק ועבה שקבע את גורל הכפר ואת גורלם של בני משפחת כבהא לדורות, וכך קיבל הגבול הרשמי את שמו . השם ברטעה לא מופיע כלל בנוסח הסכמי שביתת הנשק, כאילו לא היה קיים . בוקר אחד קמו תושבי ברטעה ומצאו עצמם חצויים, מבלי הסבר למה ומדוע . עד אז מעולם לא עמדה גדר פיזית בין שני חלקי הכפר משני עברי הוואדי, ובתקופת המנדט הבריטי סיירי הלגיון הירדני שמרו עליו . והנה כעת חולק הכפר, חלקו בירדן וחלקו בישראל . סבא שלי, חאג' אחמד, נותר בישראל עם שישה בנים ושתי בנות, אך שניים מבניו מצאו עצמם בצד הירדני . כך קרה גם במשפחות רבות אחרות . התושבים לא השלימו עם החלוקה הכפויה . בשנים הראשונות, כשעוד לא היה ממש גבול בין שני חלקי הכפר, הם התעלמו מהסיורים הצבאיים של הישראלים ושל הירדנים והמשיכו לעבור מצד לצד, והללו העלימו עין . עד 1956 היה לשני חצאי הכפר מוכתאר אחד — דודי חאג' מחפוז, והוא היה רשאי לנוע בחופשיות בין ישראל לירדן וחיבר בין בני המשפחה . כמו רבים מהערבים שמצאו עצמם תחת שלטון ישראלי וממשל צבאי אחרי מלחמת 84', גם אנשי ברטעה ניסו למצוא דרכים לשרוד ולהתפרנס, ל...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

קרן פרידריך אברט

כבהא, ריאד