משפחתו

18 בשליטתו מפני שלא נדרש לחלוק בהן עם אחים . הוא גידל עזים ופרות והיו לו מטעי זיתים גדולים . סבא עצמו התחתן כאמור עם שלוש נשים והיו לו שמונה בנים ושתי בנות, ואת האדמות שנשארו — אחרי ששליש מהן הופקע על ידי מדינת ישראל בשנת 1948 — חילק בין כולם . מספרים שאשתו הראשונה מתה עם ארבעה מבניה כשביתם נהרס עליהם בגשם, ונשאר רק בן אחד — דודי מחפוז . אז התחתן סבא עם האישה השנייה — היא לא הייתה מאצלנו אלא מהכפר שוויקה — והיא ילדה לו שני בנים ובת : אבראהים, רג'א ונג'יה . הדוד אבראהים, אבו יוסף, שירת בצבא העיראקי . הוא גר בברטעה המזרחית וכמו סבא שימש אימאם במסגד . הדודה נג'יה, אום יחיא, ובעלה יוסף היו שכנים שלנו ; התגאינו בה על שידעה קרוא וכתוב . הדוד רג'א נפטר כשהיה בן עשרים וחמש . את בנו אחמד אהבנו כאילו היה אחינו ואני ביליתי אתו הרבה בילדותי, ושתי בנותיו — מאריה ומונירה, שגם אותן הערכתי והיו לי כשתי אחיות — עזרו לאימא בינקותי והשגיחו עליי כשעבדה במשק הבית או במסיק הזיתים, בקציר, במרעה או בגידול הטבק . אימא עבדה קשה מאוד בבית ובשדות וגם הביאה מדי יום מן המעיין מים שנשאה בכד על ראשה . מובן שאז לא היו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

קרן פרידריך אברט

כבהא, ריאד