פתיחה

14 ליצור שותפות בין יהודים לערבים ועדיין לא התייאש . הייתי מורה לערבית ולאזרחות למאות רבות של תלמידים בכפר קרע, לימדתי אותם לשמור על הזהות שלהם ועל האזרחות שלהם ולמצוא איזון ביניהן . נאבקתי ועודני נאבק למען חיים טובים יותר לבני משפחתי, לעמי, לכל תושבי הארץ הזאת . חשבתי על כל זה ואמרתי בלבי — הרי יש לי סיפור לספר ! אמנם שישים שנה הן רק מחצית החיים, אבל מי יודע מה ילד יום . הייתי רוצה שילדיי ונכדיי יקראו וידעו ויפנימו, ילמדו ממני וילכו בעקבותיי . הייתי רוצה שהציבור היהודי הרחב שאינו מגיע לכאן — לברטעה, לוואדי עארה, לגבעת חביבה, אותו ציבור שאיני פוגש בחיי היומיום — הייתי רוצה שישמע ויקרא וילמד שיש דרך אחרת, שאפשר לחיות יחד בהרמוניה ובשלום, שאפשר להתגבר על המחלוקות העמוקות בינינו . הייתי רוצה שהציבור הערבי, שלא כולו הולך בדרכי ויש בו זרמים שונים ודעות מגוונות, יקרא גם הוא את ספרי ויעורר דיון וויכוח באשר לטיב יחסיו עם המדינה ועם היהודים ובאשר לשאלה כיצד נבנה את עתידנו במדינה . ואני רוצה להגיע גם אל קהל בינלאומי, אל כל אלה שמתעניינים בסכסוך הבלתי נגמר שלנו, אלה שבדרך כלל לא יודעים הרבה על הא...  אל הספר