פתח דבר: לוואדי יש שתי גדות על ספרו של ריאד כבהא

8 בתפקיד זה והיה לתקופה מסוימת המוכתאר הצעיר ביותר במדינה . בספר מתאר ריאד את המצב המורכב והמיוחד בכפר ברטעה, שבו "אפילו אשתו של המוכתאר בצד המזרחי לא הורשתה להשתתף בלוויית אביה בצד המערבי", ועם זאת "אנשים תקשרו בצעקות בין שתי גדות הוואדי, צפו מעל הגגות באירועים כמו חתונות ולוויות, וגם המבריחים העבירו ידיעות משפחתיות" . חרף היחסים ההדוקים והקרבה המשפחתית, חלוקת ברטעה עשתה מהכפר האחד שני כפרים שונים, שכל אחד מהם התפתח בכיוון אחר . שעה שברטעה המערבית, הקרובה לגבול, קופחה והוזנחה על ידי השלטון הישראלי, "בצד המזרחי [ . . . ] הכפר זכה לסיוע של הממשלה הירדנית, חובר לרשת הטלפון והוקמו בו בית ספר חדש ותחנת משטרה מקומית . כביש חדש שנסלל בשנת 1965 חיבר את הכפר ליעבד, לשכם ולג'נין ושיפר את מצבם הכלכלי של תושביו . חברת אוטובוסים שהוקמה שם [ . . . ] נקראה 'חברת הקווים הקדמיים', רמז לכוונת הירדנים לפתח את הכפרים הקרובים לגבול ולא להזניח אותם" . מציאות חצויה זו כפתה על "שני" הכפרים להתקיים זה בצד זה מתוך מתח מתמיד בין קרבה להתרחקות — מתח שריאד מתאר בספר בצורה חיה מתוך ניסיונו היומיומי . המעגל השלישי ...  אל הספר