268 מתמדת של העיר על ידי הרחבת מעגל 'הסוכנים הפיזיים' האזרחיים הפועלים בעיר . בעיר הישראלית העתידית מודלים מתהווים כמו משק עזר ירחיבו את מגוון הכוחות האזרחיים השותפים בפיתוחה ויעודדו יצירת מוקדי התערבות ולחץ מקומיים המרבדים את המרחב העירוני בתצורות חדשות של מגורים, תעסוקה, מסחר ועוד . מודל היזום-האזרחי מבטיח משוב מרחבי שבו מגוון השימושים ותצורות החיים ישביחו את החיים בעיר . הצלחתם של מודלים אלה תלויה בהשקעה ציבורית ובתשתיות מרחביות משותפות המהוות בסיס ומשאב להכוונת הפיתוח האזרחי . מדובר במערכת רציפה ובפריסה שוויונית של תחבורה ונגישות, שטחים ירוקים, מוסדות ומשאבי אנרגיה, מים וכד', המהווים מסגרת מאגדת ומצע הכרחי להשלמת מודל הייזום האזרחי כדוגמת משק עזר . הצלחת מנגנון הייזום 'מלמטה-למעלה' של משקי העזר מותנה במחויבות ציבורית 'מלמעלה-למטה' לפיתוח תשתיות מרחביות אותם לא ניתן להבטיח על בסיס התארגנות אזרחית, הפרטה או אינטרסים סקטוריאליים מגוונים ככל שיהיו . עיר המחר — העיר התהליכית — מבוססת על כינון יחסי גומלין חדשים בין יזמוּת אזרחית להשקעה מרחבית ציבורית . מאמר זה מציע פרקטיקה מרחבית חלופית ...
אל הספר