254 משק העזר אפשר רכישת קרקעות 'מתחת למחיר השוק', דרך התאגדויות פועלים ציבוריות, עבור אנשים שידם לא הייתה משגת לקנות חלקות במרכזי הערים . שימושי הקרקע הפתוחים של משקי העזר נועדו לאפשר חקלאות עירונית וניהול משק עצמאי, ובכך נתנו מענה לשאלות של רווחה וקיימוּת בסיסית ( למרות שרק מעט ממשקי העזר העירוניים תפקדו כמשקים חקלאיים בפועל ) . עירוב השימושים ה'ירוקים' של משקי העזר היה למעשה ניסיון להתחקות אחר מודל 'עיר גנים' 2 ספונטני בתוך המרחב המעויר . לצד מנגנוני הקניין והשימוש הייחודיים, היוו משקי העזר כלי ליישוב המרחב המבוסס על העברת נטל פיתוח התשתיות על אגודות אזרחיות של בעלי הקרקע, ובכך הם אפשרו את צמצום ההשקעה הממסדית הנדרשת לפיתוח המרחב . מעבר להיותו של משק העזר תופעה אידיוסינקרטית ושולית בהיסטוריה של ההתיישבות היהודית בישראל, אנו מבקשות לבחון את משק העזר כמקרה מבחן לאפשרות של מימוש אסטרטגיות ארגוניות ופרוגרמתיות חדשות, בכל הנוגע לבעלות ולשימוש בקרקע עירונית . סיפורם של 'משקי העזר' כאפיזודה קניינית, פרוגרמתית ומרחבית, מאפשר לבחון את ההשתלשלות התפתחותם בפועל, וכמו כן לראות בהם מראה מקום עכשו...
אל הספר