ריבונות אפקטיבית בירושלים המזרחית

232 החשש הישראלי מתגובה בינלאומית שעשויה לשבש את הבטחת שמירת העיר תחת ריבונות ישראלית היה גורם מכריע בקבלת ההחלטות בשנים הראשונות לכיבוש ( בנזימן, 37 : 1973 ) . כך, בתוך חמישה ימים לאחר הכיבוש כבר הופעלו בעיר המזרחית שירותים בסיסיים כגון פינוי זבל, דואר וטלפונייה, מערכת המים חוברה לזו הישראלית, ופקידי עיריית ירושלים היהודית כבר החלו ללמוד את המערכת המנהלית של העיר הירדנית . בתוך שלושה שבועות מהכיבוש התקיימה בכנסת הצבעה על הפרוצדורה המשפטית שאפשרה את הוספת 70,000 הדונמים על 68,800 אלף תושביהם לשטחה של ירושלים, ללא נאומים מיוחדים וללא נוכחות ראש הממשלה . 5 כאמור, המאמץ הישראלי לקיים רציפות תפקודית בין שני חלקי העיר התקיים במגבלות האפשרי — כל עוד לא דובר על תחומים שהיו עשויים לאתגר את עצם השליטה הישראלית בעיר המזרחית או להעיב על מימוש האינטרסים הישראלים באזורים הפלסטיניים . למשל, שורה של החלטות שקיבלו משרדי ממשלה בשנותיו הראשונות של הכיבוש לא יצאו אל הפועל בשל חוסר יכולת של השלטון לממשן, כמו למשל איסור על ייבוא תוצרת חקלאית מהגדה המערבית לירושלים, איסור על שחיטת בקר בבית המטבחיים העירוני ...  אל הספר