אורן שלמה: ריבונות, עירוניות ותכנון — המקרה של ירושלים המזרחית

227 משטר צבאי כיתר שטחי הגדה המערבית . מצד שני, אזורים אלה אינם מקיימים אמות מידה של ניהול ושליטה אזרחיים כברוב חלקי ישראל . מעמד התושבות שהעניקה ישראל לאוכלוסייה הפלסטינית עם הכיבוש הוא דוגמה לייצור כלאיים משטרי זה : מצד אחד הוא מקנה לאוכלוסייה הפלסטינית זכות בחירה לרשות המוניציפלית, חופש תנועה בישראל וגישה למערך הרווחה והקצבאות ולשוק העבודה . מצד שני זהו מעמד חלקי, המותנה במגורים בעיר ובאי עזיבתה לתקופה העולה על שבע 3 שנים, והוא אינו מקנה זכות להיבחר או לבחור לפרלמנט הישראלי . מאז 1967 מדיניותה של ישראל בירושלים המזרחית מונחית על ידי השאיפה לייהודה של העיר 'המאוחדת' ומניעת האפשרות לחלוקתה בעתיד . הביטויים המרכזיים של מדיניות זו הם ניסיונות לייצוב המאזן הדמוגרפי בעיר בעיקר על ידי הפקעת אדמות שסופחו ובניית שכונות ליהודים ; שלילה זוחלת של מעמד התושבוּת מהאוכלוסייה ; אפליה בפיתוח תשתיות ובשירותי חינוך ; מניעה מבנית של הענקת היתרי בנייה לאוכלוסייה הפלסטינית, והריסת בתים 4 , Cheshin at al . , 1999 ; Margalit ) Braverman 2007 ( ; 2006 . מאפיינים קולוניזטוריים אלה של השליטה הישראלית באזורים ...  אל הספר