212 24 בעוד שפרדיגמות אלה מאירות היבטים שונים בתולדותיהן המיישב" . של עיירות הפיתוח, בולטת התעלמותן המשותפת מן התמורות שהתחוללו במשטר הכלכלי-חברתי בישראל בארבעת העשורים האחרונים והשפעותיו על יחסי המרכז והפריפריה — התעלמות המעצימה את האופי המהותני של הסבריהן . השינויים במעמדן הכלכלי-חברתי של ערי הפיתוח היו תולדה של מהפך ,1977 עליית הימין לשלטון והמעבר ממשטר מדינת הרווחה למשטר ההפרטה . אם תחת משטר מדינת הרווחה, הוגדרו היחסים בין ערי הפיתוח למרכז על ידי 'אי-שוויון מרחבי', הרי שתחת משטר ההפרטה שונתה המדיניות ל'דלדול הפריפריה' . תמורה זו מתבהרת מן הדיון בהיסטוריה הכלכלית-חברתית של ערי הפיתוח כפי שהיא עולה מן המחקר הגיאוגרפי, ההיסטורי והכלכלי . בספרו גיאוגרפיה של רווחה, פער ואי-שוויון שראה אור ב- ,1983 דן הגיאוגרף אלישע אפרת בגורמים לאי השוויון המרחבי בעולם ובגילוייו, ומספק בין השאר תמונת מצב של אי השוויון המרחבי בישראל ערב מהפכת ההפרטה ובראשיתה . היינו, בטרם טושטש ההבדל בינו לבין מדיניות דלדול הפריפריה . בתת-הפרק 'מדיניות מרחבית לסגירת פערים בישראל' קובע אפרת כי ב- 1983 "לאחר 35 שנות קיומה ...
אל הספר