209 מרחבית בדגם של 'ראש ענק ללא גוף"' : אזור 'תל אביב רבתי' הפך למרחב שבין 'גדרה לחדרה', שהתרחב בהתאם לפריסת הרכבת לזה שבין 'זיכרון לאשקלון', ואזור זה הוא "ליבת שוק התעסוקה" ו"מרחב ההגירה של ישראל" . לעומת זאת, "כל מה שמעבר לתחום זה, וחיפה בכלל זה, הם בגדר פריפריה בדרגות חומרה המתעצמות עם המרחק" . 13 בדומה לקרקובר דן גם קיפניס בתהליכים ארוכי הטווח שגרמו לירידתה של חיפה, אך הוא מדגיש כי "בראשית שנות ה- 09' נראה היה שהחלו להופיע סימנים לשינוי לטובה של המגמה", וכי חיפה "נמצאת בעיצומו של 'משבר התאמה'" המציין "מעבר בין כלכלה המושתתת על תעשייה מסורתית הנשענת ברובה על הנמל, לבין כלכלת השוק הגלובלי הנסמכת, בנוסף לענפי 14 לקראת סוף תעשיות העילית המתקדמים, גם על שירותים יצרניים" . שנות ה- ,90 בהתאם, "תוארה חיפה כעיר על סף העידן הפוסט-תעשייתי 15 ואולם, 'משבר התאמה' זה לא ולקראת השתלבות בכלכלה הגלובלית" . הבשיל ולא הניב את התוצאות המצופות . למרות ההשפעות החיוביות שהיו לגל העלייה של שנות התשעים ולתהליך השלום על כלכלת חיפה, 16 וקיפניס מסכם בעשור שחלף המשיכה העיר "להציג 'תסמונת נסיגה"', כי "חלום חיפה...
אל הספר