הקיטוב החברתי והתביעה הסביבתית: בין דמוקרטיה השתתפותית לדמוקרטיה אקטיביסטית

155 ודעות, צורכים וחיים . ביסודו של דבר טוען לפבר כי הזכות לעיר מכילה שני מרכיבים עיקריים : השתתפות בקבלת החלטות והנאה מהמשאבים העירוניים . שנים רבות לאחר שלפבר טבע את המונח המשיך דוויד הרווי את הפיתוח התיאורטי בדבר הזכות לעיר, וטען כי זכות זו אין פירושה רק נגישות למשאבים עירוניים אלא גם הזכות לעצב את העיר , Harvey ) ( 2008 . העבודות התיאורטיות החדשות ממשיכות את הפיתוחים של לפבר והרווי . הן מדגישות את חשיבותן של תנועות עירוניות חדשות ופעולתן למען ההקצאה של המרחב הציבורי לטובת כולם, פיתוח מערכות הדרכים, תשתיות ואת הצורך באספקת דיור בהישג יד . יש להדגיש כי הזכות לעיר אינה עוסקת רק בנושא הדיור . הזכות לעיר מקיפה מספר רב של תחומים : מרחב ציבורי, מערכות תחבורה, שבילי אופניים, גנים ופיתוח בר-קיימא . הזכות מתייחסת למגוון של קבוצות : קבוצות הכנסה שונות, צעירים, אמהות חד-הוריות, קבוצות של מוגבלים ונכים, קשישים . הזכות לעיר מדברת על מגוון של קבוצות וזהויות שלהן הזכות לחיות בכבוד בעיר . מעבר לתביעה למוצרים ולשירותים וסוגיית הצדק החלוקתי, עולה השאלה בדבר אופי התהליך המוליך להקצאת המוצרים והשירותים...  אל הספר