התכנון המודרניסטי: התכוונות, פרקטיקה ומציאות

132 הכלים המובהקים ששימשו את המפעל הקולוניאלי ובהמשך הפך לעמוד תווך של מדינת הרווחה . התכנון הוא בו זמנית ממסד שלטוני, דיסציפלינה אקדמית-מדעית ומקצוע רשמי לעיצוב המרחב . כחלק מן הממסד השלטוני תכנון עירוני מהווה גם כלי רגולטורי חוקתי וגם אמצעי לניסוח חזון מרחבי-קהילתי . לפחות שני דורות של מתכננים גדלו על מיתוסי היסוד של התכנון המודרני . דהיינו, על השאיפות הגדולות לבניית ערים אוטופיות על הריסות מלחמת העולם השנייה, על הנרטיבים הנלווים של 'פיתוח' ו'קדמה' של הקולוניאליזם, על עקרונות הממשל הנאור המווסת את שימושי הקרקע לטובת 'הכלל', ומעצב סביבה בריאה לחברה בריאה באמצעות טכנולוגיה מדעית . במילים אחרות : התכנון המודרני הוא התגלמות מובהקת של עקרונות המודרניזם . התכנון למעשה נתפס כחוד החנית של בניית עולם חדש ואמיץ . עקרונות ההפעלה של התכנון המודרניסטי, הבאים לידי ביטוי בסדרי היום המוצהרים של המתכננים, עברו שינויים בחלוף הזמן . כבר בשנות השבעים ירדה קרנם של הפרויקטים גדולים של ערים חדשות, של תכנון אזורי ושל תכניות 'כוללניות' המבוססות על מודלים מתמטיים שמורכבים מפראמטרים כמותיים של התנהגות אנושית ....  אל הספר
הקיבוץ המאוחד