הזכות לשונוּת והזכות לעיר

93 הרלוונטית המתייחסת לקבוצות מיעוט בהקשר התכנוני, ממשיכה בחשיבה זו, לפיה המרחב האורבני והסביבה הבנויה משקפים היררכיה המבוססת על היסטוריה של יחסי כוחות . אותה ספרות מצביעה גם על כישלון מערכות התכנון, אשר לא התייחסו, או אפילו התעלמו, מהשוני התרבותי והמרחבי של קבוצות מיעוט וקבוצות שוליות . כישלון זה נובע בין היתר, מכך שקבוצות דומיננטיות משתמשות בתכנון ככלי לשליטה, שימור ושעתוק של האינטרסים המרחביים של עצמן ( ; 2003 Bondi, Sandercock, 2003 ; Yiftachel & Yacobi, 2003 ; Yiftachel, 1998 ; Marcuse, 1995 ; Sibley, 1995 ) . כך השתמש בזמנו השלטון הקולוניאלי בעקרונות התכנון המודרני, כדי לשלוט במרחב, והביא בסופו של דבר לנישול הילידים ולהדרתם ( 1996 Sandercock, 2003, 1998 ; Jacobs, ) . ג'ייקובס ( 105 : 1996 Jacobs, ) טוענת כי השאיפה להקמת קולוניות מבוססת על "הרצון למחיקה" או ל"הכללה סיסטמטית" של הילידים . בארצות הברית ובקנדה, למשל, יושבו האינדיאנים ילידי המקום בכוח בשמורות הטבע ובאוסטרליה השתמשו ב'טרה נוליוס' ( terra nullius ) — שטחים שאינם בשימוש ועברו לידיהם של הקולוניאלים האוסטרלים ( 1996 Sander...  אל הספר