90 הדוגמה הבולטות ביותר לסוג זה של משאבים היא צבירת ידע ואמון . ככל שיותר אנשים משתמשים בידע כך הוא מתרחב . אם אני מלמדת תלמידים את משפט פיתגורס — לא רק שאיני חסרה אלא שתהליך ההוראה עשוי להעמיק את הבנתי, כמות האנשים בעלי הידע בעולם גדלה, וייתכן גם שמישהי מתלמידותי תייצר ידע חדש בעקבות זה שרכשה . כך הדבר גם לגבי פעולות מגבירות אמון . ככל שאנשים מסייעים אחד לשני ומאמינים אחד בשני, כך גדל האמון בחברה — ואמון הוא תנאי בסיסי להרבה מאוד תהליכים חיוניים הקשורים ברווחת האדם . כך הדבר גם לגבי התנהגות אמפטית המגבירה את האמפטיה, ועוד ועוד . הרחבת השוק לתחומים של כלכלת שפע פוגעת ביכולתם של הטבע ושל הקהילות לייצר את השפע, כי היא פוגעת במשאבים המתחדשים . ידע, אמון והתנהגות אלטרואיסטית גם הם משאבים מתחדשים : ככל שמאפשרים להם לצמוח כך הם גדלים, אך אי שימוש בהם גורם להידלדלותם . השלטת ההיגיון של כלכלת המחסור על כלכלת השפע הורסת את התשתית של כלכלת השפע . כלכלנים מתקשים להבין את פוטנציאל היצירה של כלכלת שפע שאינה מתומרצת בכסף . אם לפני חמש-עשרה שנה היינו שואלים כלכלנים איזה משני מודלים ליצירת אנציקלופדיה...
אל הספר